בתום דיון בבקשת מנכ"ל הכנסת, לאשר את שינוי המנגנון לבחירת מועמדים למשרות בכירות בכנסת, הודיע היום (ב') יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ש"הוועדה לא תכריע בסוגיה הזו היום" וקרא למנכ"ל "לשוב ולהידבר עם ועד העובדים על-מנת להגיע להסכמות לקראת ההכרעה בנושא שתתקיים בישיבה הבאה". גפני החליט לדחות את ההכרעה נוכח חילוקי הדעות בין חברי הוועדה ביחס לבקשה. הדיון התקיים כאמור, לבקשתו של מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ', שמבקש לשנות את המנגנון לבחירת מועמדים לשמונה משרות בכירות בכנסת: חשב, מנהל חטיבות: חטיבת המידע, חטיבת התפעול, דובר הכנסת ומנהל חטיבת תקשורת וקשרי ציבור, החטיבה הבינ"ל, ראש אגף משאבי אנוש, ראש אגף טכנולוגיה ומנהל מוזיאון בית פרומין. כולם למעט זה האחרון, הם חברי פורום הנהלת הכנסת. פנייתו של המנכ"ל לוועדת הכספים נובעת מהעובדה שוועדת הכספים משמשת ועדת בתור שירות לתפקידים ולמשרות בכירות בשירות המדינה, בין השאר בכנסת ישראל.

מנכ"ל הכנסת, סחרוביץ', אמר שבקשתו "נועדה לייעל את מנגנון בחירת המועמדים למשרות בכירות בכנסת, כך שיהיה פחות ביורוקרטי, שירחיב את קשת המועמדים ושבסופו יתקבלו המועמדים המתאימים והראויים ביותר. הכלי של ועדות איתור קיים הרבה מאוד שנים ובממשלה עושים בו שימוש מזה כמה שנים. לאחר שקילת העניין, הגעתי למסקנה שראוי לכנסת לאמץ את המנגנון הזה תוך ביצוע ההתאמות הדרושות לכנסת".

היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, ציין כי "המצב הנהוג עד היום בכנסת, מאפיין את מה שהיה לאורך השנים בכל שירות המדינה. איוש המשרות בכנסת נעשה באמצעות מכרזים פנימי וחיצוני, למעט 4 תפקידים בכירים; מנכ"ל הכנסת משרת אמון של היו"ר, קצין הכנסת, מזכיר/ת הכנסת מינוי מתוקף חוק מיוחד, יועץ משפטי עפ"י פרק מיוחד בחוק הכנסת. בממשלה עברו לשיטה של ועדות איתור לגבי תפקידים בכירים או מכרזים בין משרדים בעוד הכנסת נשארה עם השיטה הישנה, שיש בה מספר בעיות". ינון הדגיש כי הוא "תומך לחלוטין במעבר לשיטת ועדות איתור של בעלי תפקידים בכירים", אך "יחד עם זאת, עלינו לוודא שהמנגנון לבחירה לא נועד למנות אנשים משויכים פוליטית אלא מנגנון מקצועי פר אקסלנס. עובדי הכנסת משרתים את כל חברי הכנסת מכל הזרמים ואסור לייצור מצב שבו לעובדים יהיה זיהוי פוליטי. על-מנת לוודא שזה לא יקרה יש מנגנון בקרה לוועדות האיתור: רוב חברי הוועדה אינם כפופים ליו"ר ולמנכ"ל, הוועדה תהיה ועדה בוחרת ולא ממליצה כמו בממשלה, ההליכים ילוו ע"י אגף משאבי אנוש והייעוץ המשפטי למנהל הכנסת. יהיו תנאי סף שיבהירו שהתפקידים אינם פתוחים לאנשים בעלי זיקה מובהקת למפלגות פוליטיות או מי מהח"כים. עוד, בענייני המנהל הייעוץ המשפטי לכנסת הוא שחקן וטו".

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס): "אני נגד ההצעה. אני בין הוותיקים בכנסת, קרוב ל- 21 שנים. היו תפקידים שהבינו את גודל התפקיד והביאו מועמדים מבחוץ, אך בסיטואציה מסוימת לא תהיה שאיפה לאף עובד לעבוד, כי אין אפשרות להתקדם כאן. עוד לא נתקלתי במקום אחד שיש בו עובדים כמו בכנסת בחריצות שלהם. צריך לקחת באופן ספציפי מקרים שיש הסכמה וסיבות ברורות. בואו לא נפגע במנגנון החשוב הזה. אני יודע מה קורה במקומות אחרים ואיוי ואבוי אם ניתן למה שקורה בחוץ שיקרה גם כאן, זה ייפגע גם בנו הח"כים".

מנכ"ל הכנסת, סחרוביץ', השיב לחברי הכנסת וקרא להם "לעשות שיעורי בית. ועד העובדים רוצה מועדון סגור. אני שותף להכרה שיש כאן הון אנושי מהטובים בשירות הציבורי. יחד עם זאת, לא יתכן שמראש כברירת מחדל, נעשה את כל התהליך הארוך והמסובך של מכרז פנימי ואח"כ חיצוני. דווקא בתהליך הנוכחי יש לי הרבה יותר כוח מאשר בוועדת איתור, אני יכול לפסול או לבחור מי שאני רוצה ואין כל בקרה. ישבתי הרבה פעמים עם ועד העובדים. דווקא ההצעה שלהם שבכל מקרה הנושא יישקל בנפרד, מתי כן או לא ועדת איתור תביא אליי את המבקר. מחר יפרוש מישהו מהנהלת הכנסת אז מי שיהיה לו לובי חזק בקרב הח"כים ידחה ועדת איתור ומי שלא לא יצליח לדחות זאת. אני אנסה להידבר עם הוועד. התכנית הראשונית היתה יותר רחבה וגם השדרה הניהולית של הלשכה המשפטית אך הוועד התנגד וקיבלתי את עמדתו ובאתי עם המינימום ההכרחי – מנהלי חטיבות, שדרה ניהולית שכפופה אליי. היום יש לי יותר כלים לעשות את מה שאתם חוששים ממנו אך התהליך הרבה יותר מסורבל. מה שעשיתי כאן זה דווקא הפוך מפוליטיזציה ונועד לקדם את הכנסת אל המאה ה- 21 בכל הנוגע לגיוס עובדים מהסקטור הציבורי והפרטי".

בסיכום שב יו"ר ועדת הכספים גפני והודיע, כי הוא "יחדש את הדיון בבקשה לאחר שהמנכ"ל והוועד יתכנסו שוב לצורך הידברות וינסו להגיע להסכמות בטרם ההכרעה בוועדה".